עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על המלים.
עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על רגשות.
עם השנים קשָה מיום ליום חובַת התבונה השותקת
והרחמים אינם חלים על הנִּדּוֹנִים לְאֵלֶם.
(לאה גולדברג)
בחרתי לצטט את שירה של לאה גולדברג, כיוון שהוא משקף במידה רבה את תחושותיהם של הסובלים מביישנות קיצונית וחרדה חברתית. תחושה של מעצורים רבים, השתתקות ומחנק בגרון. זה קורה במפגשים רומנטיים, מול דמויות סמכות ולפעמים אף בסתם שיחת חולין בחדר הקפה בעבודה. עבור הסובלים מבעיה זו כמעט כל סיטואציה חברתית הופכת למבחן: "מה יחשבו עלי ?" חולף שוב ושוב בראש. מה יחשבו עלי אם אביע את דעתי, אבקש משהו, אומר משהו מצחיק, אספר משהו אישי…? כאשר הנטיה הקבועה היא לחשוב שלא יאהבו מה שאומר, שיחשבו שאני "מוזר/טפשי/חלש…", שילעגו לי ואף ינדו אותי בעקבות זאת.
כמובן, שכל אחד מאיתנו שהיה שופט את עצמו כל כך בחומרה היה נאלם דום ומשתתק. ואכן, אנשים שחווים חרדה כזו מתארים את התחושה הפנימית שלהם כסוג של "blackout", כאילו נעלמות להם המילים והם שוכחים את כל מה שהיה להם להגיד. בנוסף, הם עלולים לחוש הסמקה, הזעה, רעד, גמגום או תגובות לחץ נוספות. נוסף על זה החשש מכך שאחרים יבחינו בחוסר הביטחון שלהם, בהסמקה וברעד ויבוזו להם על כך.
האם אני סובל מביישנות יתר/חרדה חברתית ?
תחושת הביישנות, פחד קהל או חרדה חברתית איננה זרה לחלוטין לרוב האנשים. לכן, זו שאלה של עוצמת הבעיה ועד כמה היא מפריעה לי בחיי היומיום.
♦ האם אתם חרדים באופן קבוע מלדבר ולאכול בציבור, להשתתף בפגישות עבודה, לדבר מול קהל, לפנות לדמות סמכותית, לנהל שיחת חולין, לצאת למפגש רומנטי וסיטואציות נוספות?
♦ האם אתם עושים מאמצים להימנע ממצבים אלה?
♦ האם החרדה וההימנעות גורמת לפגיעה באיכות החיים שלכם כמו: תקשורת ותחושת אינטימיות עם אחרים? יכולת להיות אסרטיביים ולדאוג לעצמיכם? אפשרויות קידום?
עם עניתם בחיוב על שלושת השאלות הללו כנראה שהביישנות שלכם פוגעת באיכות החיים שלכם. זו בעיה שעל פי רוב איננה חולפת מעצמה עם הזמן ומומלץ לפנות ליעוץ.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT, בביישנות וחרדה חברתית
טיפול CBT בחרדה חברתית מאתר כבר בפגישות הראשונות את הגורמים לבעיה, כך שניתן באופן מיידי לפנות לעבודה על שיטות שונות להקלה במצוקה.
בחלק הקוגניטיבי של הטיפול אנו מתמקדים במחשבות שמעצימות את החרדה החברתית ופוגעות בביטחון העצמי. אנו לומדים שיטות שונות לשלוט במחשבות אלה ולמצוא מחשבות חדשות, אמיצות ומאוזנות יותר.
החלק ההתנהגותי של הטיפול דומה לאימון בו ישנה חשיפה הדרגתית (מהקל אל הכבד) למצבים בהם מתעוררת החרדה החברתית. למשל, מטופל שחושש מלהתבטא בישיבות צוות בעבודה יתאמן תחילה בפגישות איתי ואח"כ נבנה לו תוכנית במטרה להפחית את הרגישות לתחושות הפיזיות של החרדה ובמקביל להפחית מעצורים ולהתבטא באופן חופשי יותר במצבים שונים ובסופו של דבר גם בישיבות צוות.
שיתוף עמוד זה
